כדי לשלול תסמונת מטבולית כדאי לערוך בדיקות רפואיות ולאחר מכן לאמץ את הנחיות הרופא כדי להתמיד באורח חיים בריא. במאמר שלפניכם תוכלו להבין מהי תסמונת מטבולית, ממה היא נגרמת ואיך אפשר להשפיע עליה. 

יותר ויותר אנשים מתוודעים למושג תסמונת מטבולית או מחלה מטבולית, אבל מה זה תסמונת מטבולית? תסמונת מטבולית או בשמה הרפואי סינדרום מטבולי היא מצב רפואי מורכב ורב-גוני שהפך לשכיח יותר ויותר בשנים האחרונות. הכוונה היא למקבץ של הפרעות מטבוליות הקשורות ביניהן המגבירות את הסיכון לפתח מצבים בריאותיים חמורים כגון סוכרת, מחלות לב ושבץ מוחי. למרות השכיחות הגוברת שלה, עדיין יש הרבה מסתורין סביב התסמונת המטבולית והגורמים המדויקים לה.

תסמונת מטבולית מאופיינת בשילוב של מספר גורמי סיכון, לרבות השמנת יתר בטנית, לחץ דם גבוה, רמות סוכר גבוהות בדם ורמות כולסטרול חריגות. גורמים אלו מתרחשים לרוב יחד, ויוצרים אפקט סינרגטי המגביר את הסיכון לפתח מחלות כרוניות. עם זאת, המנגנונים המדויקים מאחורי התפתחות התסמונת המטבולית עדיין אינם מובנים במלואם.

חוקרים מאמינים ששילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים תורם להתפתחות התסמונת המטבולית. נטייה גנטית משחקת תפקיד, שכן אנשים עם היסטוריה משפחתית של הפרעות מטבוליות נוטים יותר לפתח את התסמונת בעצמם. עם זאת, הגנטיקה לבדה אינה יכולה להסביר את העלייה החדה במקרי התסמונת המטבולית, מה שמעיד על כך שגם לגורמים סביבתיים יש תפקיד משמעותי.

גורמי אורח חיים כמו תזונה לקויה, התנהגות בישיבה וחוסר פעילות גופנית תורמים עיקריים להתפתחות התסמונת המטבולית. תזונה עשירה במזון מעובד, שומנים רוויים וסוכרים מוספים עלולה להוביל להשמנה ועמידות לאינסולין, שניהם מרכיבים מרכזיים בתסמונת המטבולית. תקופות ממושכות של ישיבה או פעילות גופנית לא מספקת, מחמירה עוד יותר את הסיכון.

יתרה מכך, מצבים רפואיים מסוימים, כגון תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS) ומחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD), נקשרו גם לתסמונת מטבולית. מצבים אלה מתקיימים לעתים קרובות יחד עם תסמונת מטבולית ויכולים לסבך עוד יותר את ניהולה.
 

מה מעורר את הופעת התסמונת המטבולית

 
הופעת התסמונת המטבולית מופעלת לרוב על ידי שילוב של גורמים המשבשים את התהליכים המטבוליים התקינים של הגוף. אחד האשמים העיקריים הוא עמידות לאינסולין, מצב שבו תאי הגוף נעשים פחות מגיבים להורמון האינסולין. תנגודת לאינסולין פוגעת ביכולת הגוף לווסת את רמות הסוכר בדם, מה שמוביל לעלייה ברמות הגלוקוז בדם ולסיכון מוגבר לפתח תסמונת מטבולית.

גורם נוסף שתורם הוא דלקת כרונית. דלקת היא התגובה הטבעית של הגוף לפציעה או לזיהום, אך כאשר היא הופכת לכרונית, היא עלולה להרוס את התהליכים המטבוליים של הגוף. דלקת כרונית יכולה להוביל לתנגודת לאינסולין, כמו גם להפרעות מטבוליות אחרות כגון לחץ דם גבוה ורמות כולסטרול חריגות.

עודף שומן בטני, במיוחד שומן קרביים המקיף את האיברים, הוא גם טריגר משמעותי לתסמונת מטבולית. סוג זה של שומן פעיל מבחינה מטבולית ומשחרר חומרים מזיקים הנקראים אדיפוקינים, שיכולים לקדם דלקת ועמידות לאינסולין. בנוסף, שומן בטני קשור לייצור מוגבר של הורמונים וציטוקינים שתורמים עוד יותר לתפקוד מטבולי.

יתר על כן, חוסר איזון הורמונלי יכול לשחק תפקיד בהופעת התסמונת המטבולית. הורמונים כגון לפטין, המווסת את התיאבון ואת חילוף החומרים, ואדיפונקטין, המסייע לווסת את הרגישות לאינסולין, עלולים להשתבש אצל אנשים עם תסמונת מטבולית. חוסר איזון זה יכול להוביל להגברת התיאבון, ירידה בהוצאת האנרגיה, וחוסר תפקוד מטבולי נוסף.
 

גנטיקה ותסמונת מטבולית: האם אנחנו בעלי נטייה

 
לגנטיקה יש תפקיד משמעותי בהתפתחות התסמונת המטבולית. בעוד שגורמי אורח חיים כמו תזונה ופעילות גופנית חשובים, אנשים מסוימים עשויים להיות בעלי נטייה רבה יותר לפתח תסמונת מטבולית בגלל ההרכב הגנטי שלהם.

 

  1. היסטוריה משפחתית
    מחקרים הראו שתסמונת מטבולית נוטה להופיע במשפחות, מה שמעיד על השפעה גנטית חזקה. אם לבן משפחה קרוב, כמו הורה או אח, יש תסמונת מטבולית, הסיכון לפתח את המצב עולה. זה מצביע על כך ששינויים גנטיים מסוימים עשויים לעבור דורות ולתרום להתפתחות של תסמונת מטבולית. 
  2. גנים
    מדענים זיהו מספר גנים מועמדים שעשויים להיות קשורים לתסמונת מטבולית. גנים אלה מעורבים במסלולים מטבוליים שונים, כולל חילוף חומרים של שומנים, ויסות גלוקוז ודלקת. שינויים בגנים אלה יכולים להשפיע על האופן שבו הגוף מעבד ומווסת חומרים מזינים, ומגביר את הסיכון לתסמונת מטבולית. 
  3. אינטראקציות בין גנים לסביבה
    בעוד שגנטיקה יכולה לגרום לאנשים לתסמונת מטבולית, חיוני להכיר בכך שגנים אינם פועלים בבידוד. לאינטראקציות בין גנים לסביבה יש תפקיד מכריע בקביעת התפתחות וחומרת התסמונת המטבולית. גורמי אורח חיים לא בריא, כמו תזונה עתירת קלוריות והתנהגות בישיבה, עלולים להחמיר את הנטייה הגנטית ולהגביר את הסיכון לתסמונת מטבולית.

    חשוב לציין כי נטייה גנטית אינה מבטיחה התפתחות של תסמונת מטבולית. שינויים באורח החיים, כגון אימוץ תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה, יכולים לסייע בהפחתת השפעתם של גורמים גנטיים. הבנת יחסי הגומלין בין גנטיקה ואורח חיים יכולה להעצים אנשים לעשות בחירות מושכלות ולנקוט בצעדים יזומים כדי להפחית את הסיכון שלהם לפתח תסמונת מטבולית.

 

השמנה והפרעות מטבוליות

 
השמנת יתר והפרעות מטבוליות קשורות זו בזו, כאשר השמנת יתר מוכרת כגורם סיכון משמעותי להתפתחות תסמונת מטבולית.

 

  1. רקמות שומן וחוסר איזון הורמונלי
    קשר מרכזי אחד בין השמנת יתר והפרעות מטבוליות טמון ברקמת השומן, הידועה בכינויה שומן גוף. הצטברות עודפת של תאי שומן בגוף, בעיקר באזור הבטן, מובילה לחוסר איזון בייצור והפרשת הורמונים. חוסר איזון הורמונלי זה, כמו רמות מוגברות של תנגודת לאינסולין ולפטין, משבשים את יכולת הגוף לווסת את הגלוקוז, השומנים וההוצאה האנרגטית, ותורמים להתפתחות התסמונת המטבולית. 
  2. דלקת ועמידות לאינסולין:
    השמנת יתר קשורה גם לדלקת כרונית בדרגה נמוכה, אשר ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח תנגודת לאינסולין. רקמת השומן מפרישה חומרים מעודדי דלקת הנקראים אדיפוקינים, הפוגעים בפעולת האינסולין, הורמון האחראי על ויסות רמות הסוכר בדם. ככל שמתפתחת תנגודת לאינסולין, תאי הגוף נעשים פחות מגיבים לפעולות האינסולין, מה שמוביל לרמות גלוקוז גבוהות בדם ובסופו של דבר תורם להופעת התסמונת המטבולית. 
  3. דיסליפידמיה וסיכון קרדיווסקולרי
    השמנת יתר מלווה לרוב בדיסליפידמיה, פרופיל שומנים לא תקין המאופיין ברמות גבוהות של טריגליצרידים וכולסטרול ליפופרוטאינים בצפיפות נמוכה (LDL), יחד עם ירידה ברמות של כולסטרול בצפיפות גבוהה (HDL). דפוס דיסליפידמיה זה נפוץ אצל אנשים עם תסמונת מטבולית ומגביר באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב וכלי דם, כגון התקפי לב ושבץ מוחי. הצטברות עודפת של שומן קרביים, המקיף איברים חיוניים, משחררת חומצות שומן חופשיות לזרם הדם, ומחמירה עוד יותר דיסליפידמיה וסיכון קרדיווסקולרי.

 

האם אנחנו יכולים למנוע או להפוך את התסמונת המטבולית

 
מניעה או היפוך של תסמונת מטבולית דורשת גישה מקיפה המתייחסת לגורמים הבסיסיים ולגורמי הסיכון. אמנם אין פתרון אחד שמתאים לכולם, אבל כמה אסטרטגיות יכולות להיות יעילות בניהול המצב ובפוטנציאל להפוך אותו.

 

  • שינויים באורח החיים:
    ביצוע שינויים באורח חיים הוא חיוני במניעה וניהול של תסמונת מטבולית. זה כולל אימוץ תזונה מאוזנת העשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים רזים, תוך הגבלת מזון מעובד, משקאות ממותקים ושומנים רוויים. פעילות גופנית סדירה, כגון פעילות אירובית ואימוני כוח, יכולה לעזור לשפר את הרגישות לאינסולין, להוריד לחץ דם ולקדם ירידה במשקל, כמובן שיש לתכנן ירידה בת קיימא במשקל שאפשר יהיה לשמור על הירידה לאורך זמן ולא להתפתות לירידה מהירה במשקל. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם רופא או דיאטנית מוסמכת לפני שמתחילים בדיאטה לשיפור התסמונת המטבולית, יש לדעת, לדוגמה, האם לאכול מאכלים עשירים בברזל או דווקא להמעיט בהם, מה יכול לגרום לנפיחות בבטן ומהם המאכלים שייטיבו ביותר עם המצב שלכם.

 

  • ניהול משקל
    מאחר והשמנת יתר היא גורם סיכון משמעותי לתסמונת מטבולית, השגה ושמירה על משקל תקין היא חיונית. ירידה אפילו בכמות קטנה של משקל, כמו 5%-10% ממשקל הגוף הכולל, יכולה להיות בעלת יתרונות בריאותיים משמעותיים ולשפר פרמטרים מטבוליים. שילוב של תזונה בריאה עם פעילות גופנית סדירה יכול לתרום לירידה בת קיימא במשקל ולהפחית את הסיכון לתסמונת מטבולית. 
  • תרופות והתערבויות רפואיות
    במקרים מסוימים, שינויים באורח החיים לבדם עשויים שלא להספיק לניהול התסמונת המטבולית. במצבים כאלה, הרופא המטפל עשוי לרשום תרופות לשליטה בלחץ הדם, להורדת רמות הכולסטרול או לניהול רמת הסוכר בדם. תרופות אלו משמשות בדרך כלל בשילוב עם שינויים באורח החיים כדי להשיג תוצאות מיטביות. בנוסף, עבור אנשים עם השמנת יתר חמורה וסיבוכים בריאותיים נלווים, ניתוח בריאטרי עשוי להיחשב כהתערבות אפשרית.

 

ענת מטיאש דיאטנית
ענת מטיאש
ענת מטיאש - דיאטנית קלינית מוסמכת ומדריכת כושר MPH

מנהלת הפורום המקצועי של דיאטה

ענת מטיאש, תזונאית קלינית מוסמכת, בעלת תואר שני מאוניברסיטת בן גוריון בתחום בריאות הציבור ומומחית בתזונת ילדים, נוער ומבוגרים.ענת היא מדריכת כושר וקאוצ'רית לילדים ונוער, בוגרת מכללת יוזמות.
למידע נוסף על ענת לחצו כאן