ראשית, תיקון עברית קטן. אין מזונות "מרזים", בדיוק כמו שאין מזונות "משמינים". המזון הוא כלי, והתוצאה של השימוש בו תלויה רק במשתמש- בנו. אפשר (וקיימות לא מעט דוגמאות בפועל) להרזות, היינו לרדת במשקל (ואפילו לרדת בעיקר באחוזי שומן) על ידי אכילת אוכל "משמין"- כאשר בביטוי הזה הכוונה היא לאוכל עתיר קלוריות, ובדרך כלל גם עתיר פחמימות ושומנים. אפשר כמובן גם "להשמין", היינו לעלות במשקל ואפילו לעלות בחלק היחסי של אחוזי שומן, על ידי אכילת מאכלים רזים, בייחוד אם מגזימים באכילת פירות לדוגמא.

מה שהתכוונתי להדגים הוא שברוב תוכניות הדיאטה "בעולם האמיתי", לצערי הרב הכמות חשובה בדיוק כמו האיכות, ולכן השאלה היא רק איך לגרום לעצמנו לאכול בצורה מותאמת יותר לצורכי הגוף שלנו בפועל (ולהמנע מאכילה שלא לצורך, או "אכילה פסיכולוגית").

במקרה של מזונות מלאים, היתרון המשמעותי הוא לאו דווקא בצפיפות קלורית יותר נמוכה, אלא בתכולת סיבים (וויטמינים, אבל זה יותר זניח לעניין של שינויים במשקל בטווח הקצר) גבוהה יותר. סיבים הן פחמימות שאינן מעוכלות על ידי הגוף, אבל בהחלט גורמות לתחושת שובע מוגברת (וגם הוכחו כבעלי תפקיד מניעתי חשוב מאוד בהרבה מחלות). התוצאה, לפחות עבור רוב האנשים, היא ששובעים מהר יותר ולאורך זמן ארוך יותר מכמות פחות של אוכל- וזו, כפי שהבנת, בדיוק הנקודה.