דיאטנית בשירות הספורט

אחת הטענות שנשמעו בעבר בקרב פרשני ספורט ישראלים היתה, האירופאים אוכלים טוב מאיתנו ובגלל זה הם חזקים מהספורטאים שלנו. אז הספורטאים שלנו הפנימו את המסר וכיום בכל קבוצה שמכבדת את עצמה יש דיאטנית שמתמחה דיטולוגית ספורט.
 
בעוד שמדורי התזונה והבריאות, מתעסקים רבות בשאלה "כיצד להרזות ולהישאר רזים" ואחת התשובות שהם נותנים לכך היא עשיית ספורט, הרי שדווקא בעולם הספורט , לא פעם הולכים הפוך, ועוסקים בשאלה כיצד ספורטאי צריך לאכול יותר, לא כדי להשמין אלא כדי להתחזק, מה הוא עושה עם השומן שמצטבר זה כבר משהו אחר.
 
תפקידה של דיאטולוגיית ספורט
 
דיאטולוגיית ספורט מתבססת על עקרונות הפיזיולוגיה של המאמץ וחקר הביצועים הספורטיביים כדי להבין וליישם שיטות תזונתיות שונות לשיפור הביצועים הספורטיביים. הדיאטולוגית הספורטיבית חשובה כל כך במסלול הכנתו של הספורטאי המקצועי, עד כי ניתן לדמותה ל"גוף כשרות" של ספורטאים. אין ספורטאי רציני שלא נועץ בדיאטולוגית ספורט בתקופות האימונים האינטנסיביים, ולא בכדי: הרגלי האכילה יכולים להוות עד 60% ממרכיבי ההצלחה בסוגי ספורט מסויימים.     
 
דיאטנית ספורט משתמשת בידע המקצועי הרב שנאסף מהמדעים הבסיסיים וממחקרים אפידמיולוגיים, ומתאימה לכל ספורטאי את הדיאטה (משטר האכילה) המתאים לו ביותר לפי נתוניו האישיים, מטרותיו המקצועיות וסוג הספורט בו הוא עוסק. כך לדוגמא, אצני מרתון, למרות שהם לרוב קטנים יותר ממרימי משקולות, יקבלו אותה כמות של אוכל (אותה כמות קלוריות), ואולי אף יותר, זאת כיוון שהם מוציאים אנרגיה רבה יותר באימוניהם. מתאבק שרוצה לרדת במשקל לקראת תחרות על מנת להכנס לקטגוריית משקל נמוכה יותר, יקבל דיאטה דלה בפחמימות (על מנת לרדת במשקל), אך עשירה בחלבונים (שלא לגרום לתהליכים קטבוליים- פירוק שריר).    

  כיצד יוצרים משטרי תזונה
 
מובן כי תפקידה של דיאטנית ספורט לא מסתכם בדיאטות או שמירה על תזונה נכונה. קיימים משטרי אכילה מורכבים ומתוככמים פי כמה, המותאמים ספציפית לסוג הספורט המדובר. כדוגמא נזכיר את דיאטת "צבירת הגליקוגן", שהיא אחד מפיתוחיה המשמעותיים ביותר של הדיאטולוגיה הספורטיבית. בכלליות, הדיאטה מבוססת על הגבלה חמורה באוכל למשך שלושה ימים, ולאחריהם אכילה מוגברת במשך שלושה ימים. במנגנון שקצרה היריעה מלתארו, גורמת הדיאטה לאגירת סוכרים בשרירי הגוף, ועל ידי כך שיפור הביצועים לזמנים ארוכים כמו ריצות מרתון או רכיבת אופניים תחרותית.     
 
לבסוף אמונה הדיאטנית, יחד עם רופא ספורט והמאמן, על בריאותו של הספורטאי. ספורט מקצועי דורש ביצועים אדירים, ממש על גבול היכולת האנושית, ולפיכך יכול בנקל לפגוע קשות בבריאותו של הספורטאי. הרגלי אכילה מאוזנים ובריאים הם בעלי חשיבות מכרעת בשמירה על בריאותו של הספורטאי ומניעת מחלות כרוניות ופציעות ספורט שונות.
 
על משטרי תזונה במקצועות ספורט שונים
 
הנה כמה דוגמאות מן המציאות, על מנת להבין את ההבדל הטמון בין הספורטאים בכל הקשור למשטרי תזונה:
 
כדורגל
 
אם רובנו חשבנו פעם שההבדל בין השחקן הישראלי לאירופי טמון בעניין הגנטי, דבר שקל מאוד להסביר כאשר משווים בין יוסי בניון לבין חבריו באנגליה, בא טל בן חיים (שמשחק באותה ליגה) והציג תמונה אחרת לגמרי. לעומת זאת, די שנזכיר את ליאו מסי כדי להסביר שגם בחו"ל נולדים שחקנים רזים.  משטר התזונה של שחקן כדורגל כולל הרבה פסטה, ביצים ואפילו בשר כפי שלימדו אותנו נבחרות מדרום אמריקה.
 
ג'ודו
 
כאן מדובר על משטר תזונה שהוא שונה מענפים אחרים, מאחר והספורטאים מתחרים במשקל מסוים ומכאן שעליהם לשמור עליו לפני המדידה (הליך שמתבצע לפני הקרב). לשם כך, הם לעיתים לא יאכלו יום-יומיים לפני הקרב ויתבססו על משקאות מרובי ויטמינים
 
מתעמלות
 
ובכן כל הסיפורים נכונים, מתעמלות רבות נאלצות להקפיד על משטר תזונה מחמיר, שמתבסס על נוזלים וירקות, כדי שיוכלו לעסוק במקצוע
 
אצנים
 
כאן מדובר על שיקולים שהם מעבר למשקל, יש כאן שיקולים של יציאות בזמן הריצה, צריכת ברזל וויטמינים כדי לשמור על גוף מתפקד וצריכת מזון שתאפשר לרוץ בצורה קלה. ספר מומלץ בתחום הוא של הרוקי מורקמי, על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה. ספר חובה לכל אצן חובב ומקצועני.
 
כדורסלנים
 
מותר להניח ששאקיל אוניל לא אכל רק ירקות בהיותו ילד או שחקן. כמובן שכל מה שנכנס לו לפה, בא בצמוד לאימוני כוח מפרכים שיצרו את השרירים בגופו.

קבל הצעות עכשיו